<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער חמישי</h1>
<h2>דף כז:</h2>
ומה שאמר רבי יהושוע בן לוי, אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים הלכה היא. ופרשו רבותינו שבתוספות ז"ל [ר"ה כ"ז ע"ב] שלא לענין צירוף נאמר, אלא לענות קדושה וברכו, דקימא לן כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, ובא רבי יהושע בן לוי לומר, שאע"פ שאינו במקומו של שליח צבור אלא בבית אחר ואפילו מופלג משם, כל ששומע שליח צבור ישנו בכלל ברכותיו ועונה לכל דבר שבקדושה, שאין מחיצה של ברזל מפסקת, וכן נהגו להתיר דבר זה, אע"פ שהרמב"ן ז"ל היה אוסר לענות עד שיהא עם שליח צבור במקום אחד. וכן דבר הרב נ"ר להתיר. בד"א בשיש במקומו של מוציא עשרה שהוא ראוי להוציא הצבור שעמו ידי חובתן, ולפיכך אפילו אותן שהן חוץ למקומו של מוציא יוצאין בברכתו ועונין לכל דבר שבקדושה, אבל כל שהמוציא הוא יחיד במקומו, אינו רשאי לומר דבר שבקדושה ואינו ראוי להוציא, ולפיכך כשהצבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אנו רואין אותו כיחיד, לפי שאין הצבור עמו במקומו ואין יוצאין ידי חובתן, וכזה פירש הרב אברהם בן דוד ז"ל. וכן אם היתה צואה בגדולה, אסור להתפלל ולקרות קריאת שמע בקטנה, היתה צואה בקטנה מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע בגדולה כל שאין שם ריח רע, לפי שהיא מופלגת ממנה כמו שבארנו.
<h2>דף לג:</h2>
שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן בשעה שהוא מתפלל, והן שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה והרי הן כמתפללין, בד"א במי שאינו יודע להתפלל, אבל היודע להתפלל אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו כל ימות השנה, וכשם ששליח צבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב. בד"א בשאר ימות השנה, אבל בראש השנה ויום הכפורים של יובל, שליח צבור מוציא אפילו את היודע כמי שאינו יודע, לפי שהן ברכות ארוכות, ואין רוב היודעין אותן יכולים לכוין דעתם בהן כשליח צבור. ירושלמי רבן גמליאל אומר, שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן, פירוש כל השנה כולה. רב הונא צפוראה בשם רבי יוחנן אמר הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא, פירוש בברכות של ראש השנה ויום הכפורים והוא שישנו שם מראש התפלה, ומאי שניא ברכות של ראש השנה ויום הכפורים ששליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן, מה שאין כן בשאר ימות השנה, משום דנפישי ברכות, שכל שאר ימים טובים ושבתות שבע והני תשע. למדנו מכאן שלא פסקו הלכה כרבן גמליאל, שיהא שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן אע"פ שיודעין, אלא בתפלת המוספין של ראש השנה ויום הכפורים של יובל שמברכין תשע ברכות ובלבד שיהא שם מראש התפלה, אבל בתפלת שחרית או בכל שאר יום הכפורים שאינן של יובל, שאין שם תשע ברכות אלא שבע, כל יחיד ויחיד היודע חייב כשאר ימות השנה, וכן דעת הגאונים ז"ל.
